זה כבר נראה ברור מאליו שכשאנחנו רוצים לפנות לציבור אנחנו פונים לרשתות החברתיות. זה כלי נוח, בעיקר זול עם השפעה אדירה שבו אנחנו יכולים להגיד מה שאנחנו רוצים מתי שאנחנו רוצים. מה הדרך הכי נכונה להעביר מסר בפלטפורמה הזאת? איך כותבים פוסט נכון? איך פונים לקהל הנכון? יש כמה חוקים פשוטים ומאוד בסיסיים כדי להעביר מסר. אני שומר על החוקים האלה בכל פוסט בכל עמוד שאני מנהל כולל הפרופיל האישי שלי. זה לא באמת משנה אם המסר הוא פוליטי, שיווקי, הומוריסטי או אישי זאת יותר הדרך בא מעבירים את המסר והשפה בה מדברים.
מכירים את כל הכתבות האלה שמשוות את כמות המשתמשים בפייסבוק בעולם אל מול כמות התושבים במדינות העולם? נכון להיום יש למעלה משני מיליארד משתמשים בפייסבוק, שזה אומר שזה יותר מאשר בכל מדינה אחרת בעולם. עכשיו בואו נבחן רגע מדינות ותרבויות, לכל מדינה יש את השפה שלה, בהרבה מקרים שפה ייחודית לה ובכל מקרה תמיד דיאלקט ייחודי. בתוך מדינה אחת, מספיק גדולה, נמצא בהרבה מקרים כמה שפות או כמה דיאלקטים לעיתים שונים מאוד ומגוונים. הדבר אינו שונה כשאנחנו נכנסים למדינת פייסבוק. יש שפה, יש דיאלקטים, יש מוסכמות תרבותיות שמייחדות את המדינה הווירטואלית הזאת וכדי לנו להכיר בהן ולהבין אותם. אם נגיע למדינת פייסבוק ונמשיך לדבר בה בשפה אחרת, זה פשוט לא יעבוד. אז הנה לפניכם כמה מהחוקים בשפה בפייסבוקית.
הקוצר קובע
מחקרים גילו שהפוסט האולטימטיבי של פייסבוק, כזה שמשיג את רמת המעורבות הגבוהה ביותר הוא פוסט קצרצר של 40 תווים. מה זה משפט של 40 תווים? הנה דוגמה: "פוסט בעל 40 תווים הוא הפוסט האולטימטיבי". הופה, קצר, הא? טוב, זה באמת קשה לכתוב פוסט באורך כזה, ואני מאמין שברוב המקרים אנחנו יכולים לכתוב קצת יותר ושעדיין יקראו אותנו במידה ואנחנו כותבים נכון. השאיפה בכל מקרה, גם אם לא של 40 תווים צריכה להיות לא להגיע למצב שכתבנו כל כך הרבה שבסוף כתוב צריך ללחוץ להמשך הקריאה ושאר הטקסט בפוסט מוסתר. כמה תווים צריך כדי להימנע מזה? בבדיקה שלי אין שם חוקיות ברורה, יש פוסטים שאחרי 170 תווים כבר מבקשים ללחוץ ויש כאלו שאחרי 300 תווים. ולכן הייתי נשאר בטווח הבטוח של סביב ה 200 תווים לפוסט.
מבנה הפוסט מבנים, גם בעולם הממשי, הם בעלי חוקים. יש חוקים, פיזיקליים ברורים של מה עושה בניין יותר עמיד, חזק, פרקטי וכיו"ב. לדוגמה לא נשים דלת לקראת התקרה היות ולא נוכל להגיע אליה ולעבור דרכה, אבל גם מקרים יותר מורכבים כמו כמה עומס אפשר על כל עמוד וכדומה הם חוקים שכל מי שבונה בניין חייב להכיר ולעמוד בהם אחרת, לצערנו, קורים אסונות. וכמו שאנחנו נצמדים לחוקים מחמירים כשזה מגיע למבנים בעולם הממשי גם מבנה הפוסט שלנו הוא דבר שצריך להיצמד אליו פן יתרחש אסון. עכשיו שהפחדתי אתכם וקיבלתי את תשומת הלב למבנה עצמו:
פתיחה – קצרה, בין מילה לחמש, שמביאה לקורא את ההבטחה של הפוסט, מדוע כדי לו לקרוא, מה הוא יקבל מהקריאה, ועל מה הפוסט בעצם.
תוכן – כאן המקום שלנו לרדת לפרטים, להסביר, להגיד מה שחשוב לנו להגיד, ולתת גם פרטים טכניים כמו מתי ואיפה. כאן אפשר להגיע ל5-15 מילים.
קטרזיס – כדי לגרום לעולם להגיב לנו יש דבר אחד חשוב שחייבים לעשות וזה לגרום לקורא להרגיש, עכשיו זה לא משנה מה הוא ירגיש: שמחה, עצב, אמפטיה, רחמים, כעס, עצבים כל רגש יגרור מעורבות וזה יגרום לפייסבוק לרצות לחשוף אותו ליותר ויותר מהגולשים. את הרגש אפשר להכניס כבר מהפתיחה או בשלב התוכן ואם לא הספקנו לעשות את זה באף אחד מהם (וגם אם כן) אני אוהב לסגור פוסט ב"קטרזיס" במשהו שייתן איזה רגש, חצי חיוך או תובנה.
לדוגמה, אנחנו רוצים לספר לעולם על שוק החולצות המגניב שפתחנו בפאב תל אביבי מגניב:
"מחפשת חולצה ייחודית? שוק החולצות המגניב בעיר מגיע לפאב הבירה ברחוב משהו 5 מחר בשעה ארבע עד שבע. אנחנו היינו הולכות לפנות מקום בארון במקומכן"
מפלגה אשר רוצה לחוקק חוק חינוך חינם לאוניברסיטה:
"ללמוד בחינם באוניברסיטה. כן, גם בארץ אנחנו יכולים לאפשר לכולם השכלה גבוהה ולהפוך למעצמת ידע והשכלה. מדינה בה לא צריך לחפש בגוגל את התשובות, כי פשוט יודעים אותן"
פוסט אישי על מצב החניה בתל אביב:
"לקח לי 40 דקות לחפש חניה. מצאתי חניה בכחול לבן, רבע שעה הליכה מהבית, לא בטוח שזה באזור שלי, וקרוב מדי לפח זבל שמועד לפורענות. לקנות אוטו היה הדבר הכי פחות פרקטי שעשיתי השנה"
תמונה אחת ידה-ידה –ידה אין מה לעשות, המוח שלנו קודם כל רואה תמונות ורק אחרי זה קורא טקסט. לכן כל פוסט, אבל כל פוסט, וחשוב לי להדגיש שכל פוסט אם לא היה ברור יהיה עם תמונה. תמונה חייבת להיות חזקה, ברורה, קשורה לפוסט ומושכת את העין. אני מאוד אוהב שתמונות מספרות את הסיפור של הטקסט ויש השלמה בין הטקסט והתמונה. אם נלך על הפוסטים בסעיף הקודם: לשוק חולצות הייתי שם תמונה בשפה הפרסומית של השוק, של חולצה או כמה חולצות סופר מגניבות. לא הייתי שם תמונה של הפאב, לא הייתי שם תמונה של כלב או של סוס, אלה תמונה של חולצה (תתפלאו, זה קורה).
ללימודים באוניברסיטה הייתי שם תמונה ברורה של ישראלים בסיטואציה ישראלית מוכרת בה כולם חובשים כובעי בוגרי אוניברסיטה. נגיד מנגל ביום העצמאות, חוף ים ישראלי או הכינרת.
לחניה, יש כמה רעיונות שיכולים למשוך את העין – או הפוך על הפוך להראות תמונה של רחוב שכולו עם חנויות כחול לבן פנויות לגמרי. או את האוטו שלי ליד פח הזבל בשיא העליבות.
אין פה נכון לא נכון, ישנן, בוודאי, רעיונות עוד יותר מוצלחים שיכולים לעבוד ממש מעולה. רק חושב להקפיד על תמונה שאינה גנרית עם קשר ברור לטקסט.
שפה איך אנחנו מדברים לקוראים שלנו? זה אחד הדברים הכי חשובים. האם אנחנו מדברים בלשון רשמית וגבוהה, האם בסלנג סופר-מגניבוש, באם בשפה פשוט וברורה, מדברים בלשון רבים או רבות? יש אין סוף דרכים לכתוב את אותו המסר ואת אותו המשפט אפילו, כל בחירה שלנו בונה את האישיות של הפוסט ואת הפרסונה שאנחנו בונים מאחורי העמוד שאנחנו מנהלים. אי אפשר לשנות פרסונה כל יום, חייבים להבין מה השפה הנכונה וללכת אתה באופן עקבי.
השפה חייבת להיות קשורה לערכי המותג שלנו באופן שברור לנו. אין שום חוק לגבי איזה שפה מתאימה לאיזה מותג, משמע, אין פסול שחברת ביטוח תהיה מגניבה ומצחיקה, אין בעיה שמפלגה פוליטית תהיה חצופה, ואין שום מניעה שחברת צעצועים תדבר בשפה גבוהה מאוד. מה שכן חושב זה להבין שיש אישיות ועם האישיות הזאת הולכים עד הסוף. תמצאו את השפה שהקהל שלכם מגיב אליה הכי טוב, בניסוי וטעיה, ומשם תמשיכו.
תמהיל נכנסים כאן קצת עמוק יותר לעניין של ניהול תוכן. אם אני מנהל עמוד של חברה לתבלינים זה יהיה מתיש אם במשך חודש אני אכתוב פוסטים רק על מלח. יהיה הרבה יותר מעניין אם יום אחד אכתוב על מלח, ואחריו יהיה פוסט על סוכר, ואז על כוסברה, מקלות וניל, זעפרן וכורכום ורק אז אחזור למלח. אל תחפרו, תמצאו נושאים חדשים גם אם התוכן שלכם בפני עצמו הוא תחום צר ומדויק, תהיו מקוריים ויצירתיים, מצאו את הערך המוסף שלכם בפיד של הגולש הממוצע וכוונו לכך שהפוסט שלכם יהיה הפוסט הכי מעניין בפיד.
על רגל אחת עברנו על מה שחשוב ממש כדי לנהל עמוד פייסבוק טוב ולכתוב את הפוסט המוצלח. ברור שיש כאן עוד דקדוקים שאפשר לעמוד עליהם וברור שיש החרגות שאפשר לעשות מהן הצלחות שלא יאמנו. אבל הקפדה על הכללים כאן תביא את העמוד שלכם ליצר מעורבות גבוהה ולהיות מקום שמייצר פוסטים שאנשים אוהבים לקרוא. אל תפחדו להמציא את הגלגל, אל תהססו לכתוב דברים שאף אחד אחר לא כותב, יכול להיות שהטרנד הוויראלי הבא יבוא מכם ואנחנו חיים במקום שאפשר לשכתב, למחוק, לערוך לשפר וללמוד והדרך הכי טובה ללמוד היא בשטח עם הרבה טעויות בדרך. אז יאללה, תפסיקו לקרוא ולכו תכתבו את הפוסט המעולה הבא שלכם.